קרן רובנר – בת דודה
אחיעד היקר כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה צער. תמיד היית מודל לחיכוי בשבילי, תמיד שאפתי להיות כמוך. כל כך חברותי, מצחיק אך עם זאת אוהב, תומך ודואג. אני זוכרת אך הרגשתי אבודה בתחילת השירות הלאומי, אתה זיהית זאת מיד והזמנת אותי לבית קפה בשביל לדבר, לעודד וליעץ. חיזקת אותי ונתת לי טיפים ועצות [...]
16
אפר'
מאבי וחדוה רובנר – דודים
אחיעד היקר, קשה לדבר עליך בלשון עבר, זה לא הגיוני לכתוב עליך דברים שלא הספקנו לומר בעודך בחיים. כל כך מוזר לנו שכבר לא רואים אותך קופץ לבקר בפתח תקווה, עם המדים של צה"ל. תמיד כשהגעת לביתך לשבתות התאמצת לעבור אצל סבא וסבתא לומר שלום, תמיד התעניינת במה שקורה, דאגת לא לקפח אף אחד ורק [...]
16
ינו'
שיר רובנר – בת דודה
אחיעד היקר איך זה יכול להיות שככה, פשוט הלכת?! כשכל הזיכרונות והחוויות שהיו לנו ביחד עדיין טריים בראש. זה מוזר להזכר בהכל ולדעת שאתה לא כאן ולא תהיה כאן עוד לעולם. כשביקשו ממני לכתוב "לספר על אחיעד", ישר חשבתי לאחיעד? למה? למה שלא נגיד לו כבר ישר בעניים? עד שבעצם הבנתי, אתה בכלל לא כאן, [...]
08
ינו'
ענת רובנר – דודה
אחיעד לעולם לא אשכח את הצילצול בדלת בליל ה 5 בספטמבר ואת אבי שבקול שבור הודיע את הקשה מכל. איך אפשר להפרד מאדם כל כך יקר זו נראית משימה בלתי אפשרית. בתור דודה שלך ואמא ל 4 בנות דדותיך הרגשתי אליך כאילו אתה האח הגדול של בנותי, האח שתמיד היה חסר להן. תמיד ידעת להתעניין [...]
08
ינו'
דוד וזהבה רובנר – סבא וסבתא
אחיעד, נכדנו הבכור האהוב והמיוחד לא היה מתלהב מטכסי הזיכרון, ספרי הזיכרון והספדים שנאמרו ונאמרים עליו. אחיעד היה אדם חזק מאד אבל גם עניו מאד. הוא העדיף תמיד לדבר על אחרים ולא על עצמו. אבל לפי אמרי חז"ל אנו מחויבים להעריך את מידותיו ואת סגולותיו של הנפטר כדי שנלמד מה חסר לנו, מה היה ואין [...]
05
ינו'
