אחיעד היקר
כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה צער. תמיד היית מודל לחיכוי בשבילי, תמיד שאפתי להיות כמוך. כל כך חברותי, מצחיק אך עם זאת אוהב, תומך ודואג.
אני זוכרת אך הרגשתי אבודה בתחילת השירות הלאומי, אתה זיהית זאת מיד והזמנת אותי לבית קפה בשביל לדבר, לעודד וליעץ. חיזקת אותי ונתת לי טיפים ועצות שללא ספק שינו אצלי הכל. תמיד ידעת לזהות חולשה וקושי אצל אחרים תמיד ידעת איך לעזור ולטפל עם חיוך על הפנים. תודה על הכל, לעולם לא אשכח את מה שעשית בשבילי הלוואי ועוד היית פה איתנו.
מתגעגעת ואוהבת כל כך!
בת דודתך קרן
