ענת רובנר – דודה

08 ינו'

אחיעד

לעולם לא אשכח את הצילצול בדלת בליל ה 5 בספטמבר ואת אבי שבקול שבור הודיע את הקשה מכל. איך אפשר להפרד מאדם כל כך יקר זו נראית משימה בלתי אפשרית.
בתור דודה שלך ואמא ל 4 בנות דדותיך הרגשתי אליך כאילו אתה האח הגדול של בנותי, האח שתמיד היה חסר להן. תמיד ידעת להתעניין בכל דבר ובשעות משבר לעודד ולנסות לעזור ממש כמו אח גדול. הייתם נוסעים ביחד לחו"ל עם סבא וסבתא וצברתם כל כל הרבה חויות משותפות, כמה שזה יחסר לכולנו.
אחיעד, עזבת אותנו לנצח אך השארת אחריך כל כך הרבה, רק לאחר מותך יצא לי להתוודא לכישרונות המיוחדים שלך, כל פעם שאני משוחחת עם אמא אני מגלה שנמצאו עוד סיפורים שכתבת ועוד סרטים שעשית ואני בכלל לא ידעתי שאתה מוכשר לכך. עזבת אותנו אך השארת אחריך כל כך הרבה .
בדרכך המופלאה והמיוחדת נשארת בכל אחד מאיתנו ותמיד נזכור את חכמתך, החיוך, הנתינה האין סופית והיכולת שלך להיות בשביל כולנו בכל רגע ורגע, כל אלו ישארו עמנו לנצח.
אין בפי ניחומים למשפחה אך כולם מנסים להתאחד ולחזור לאיזו שהיא שיגרה שאתה לעולם תהיה חלק ממנה.

אוהבת וכל כך מתגעגעת
ענת