אחיעד, רעי. את העיניים, אני כנראה אשא איתי, את העיניים ואת בת הצחוק. אחיעד, רעי. רעי הטוב מכולם, רעי הטוב ממני. ידיד הנפש, המלווה אותי בדרך כה ארוכה; חברי בישיבה, חברי בשבתות הארוכות ובמוצאי שבתות, חברי בצבא וחברי בבה"ד 1 שכל פגישה אקראית איתו הייתה הופכת את היום לקצת אחר, קצת יותר טוב. רעי, רעי, איך מנגינת הצחוק שלך כבתה ולמה? רעי, לאן מביטות עיניך עכשיו ומה יהיה על חלומותיך. מה יהיה על החלומות ועל השאיפות, מה יהיה על האדם שהיית, על הנפש הגדולה שבך ואני לא יכול להאמין שאינם עוד.
"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;
קדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶה,
וְשִירַת חַיָיו בְאֶמְצַע נִפְסְקָה;
וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –
וְהִנֵה אָבַד הַמִזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!
וְגָדוֹל מְאד, מְאד הַכְאֵב!
הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,
וְשִירַת חַיָיו בְאֶמְצַע נִפְסְקָה;
עוֹד שִיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,
וְהִנֵה אָבַד הַמִזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!"
