(או: איך עבר עלי השבוע)
סיכום שבועי שכתב אחיעד במסגרת הקורס קצינים 7/2011
חול, המון חול. ואנשים, שורות על גבי שורות של אנשים חולפים על פני וממשיכים לדרכם, חלקם דומים יותר וחלקם דומים פחות, חלקם ממש זהים. הפרצופים משתנים, המקום לא. לא להאמין שעברה יותר משנה. פה ושם יש איזה שביל או עץ חדש, אבל המכלול נשאר זהה. אני מפלס את דרכי בהמון. לאט מידי. אני מגביר את הקצב עד שאני מתחיל לרוץ. תוך כדי ריצה אני שם לב שנישארתי לבד. המקום השתנה אך החול נישאר, המון חול. והמון חול וכיפות ושלוחות וגאיות ואוכפים ודור. דור? איך הוא הגיע לכאן? אני חובר אליו ואנחנו מנסים למצוא את דרכינו. לאחר התברברות קצרה מצאנו את הדרך הנכונה ודבקנו בה, מה שלא מנע מהירח להחליף את השמש בהאזנה על כדור הארץ. למרות הקשיים מצאנו את הדרך, ולאחר הליכה של כמה שעות הגענו לש.ג. מיד עלינו על אפודים והתחלנו לנטר את התנועה, מי ניכנס ומי יוצא. מי מאושר ומי לא מאושר. ניגשתי לרכב, הנהגת הורידה את החלון והתחילה לחקור אותי לגבי מעגל חניכה שאני צריך לבצע ע"מ להעריך סיכונים ל שמירות הלילה. לפתע היא נעלמה, ומצאתי את עצמי מקריא רשימת שמירה באוטובוס מלא בצוערים עייפים.
ירדתי מהאוטובוס באמצע המדבר כשברקע מתנגד שיר של הביטלס, התחלתי ללכת כשמעלי השמש והירח מתחלפים להנאתם, החושך הופך לאור הופך לחושך הופך לאור .. שורות של חול חולפות על פני וממשיכות לדרכם, אנשים דומים יותר זהים, אני מפלס את דרכי..
5:00 – אני מכבה את הביטלס ומתיישב במיטה, אני מהרהר בשבוע הקרוב, שבוע 2 של הקורס, יש לי תחושה שיהיה שבוע עמוס, יש לי תחושה שיהיה שבוע טוב.
