יום השנה, בבית עלמין – שירלי (חברה מהקורס קצינים, צבא)

27 אוג'

קשה לתאר את ההרגשה לומר עכשיו מילים לחלל האוויר ללא אותו אחד שרוצה אני שישמע את מילותיי.
בשיחת הטלפון האחרונה שלנו ביקשתי, שתתקשר אלי בבוקר ונפתח יום חדש בבוקר טוב והמשך יום טוב. לא כך תיארתי שיהיה היום שלנו…
אחיעד, כבשת את כולנו עם העיניים הכחולות, החיוך הממיס, כוח הרצון, הנחישות מהר מאוד היית חלק מאיתנו, ממני, קשה לעלות על הדעת שהכל נעלם בפתאומיות.. כל כך קשה הידיעה שלא נזכה לראותך שוב.
פשוט אין מילים והלב מסרב להאמין, שאדם כה יקר נלקח מאיתנו.
כל משפט שלך ולו הקצר ביותר העלה חיוך על פנינו.. היית אחד האנשים הכנים והאמיתיים ביותר שהכרתי.
צר לי שהמילים צרות מלהכיל את פרץ הרגשות שרק אחרי שנה, אחרי שמעכלים קצת את העבודה ש… יותר לא נדבר, לא נצחק לא נתראה…
משהו פגע בי, משהו גורם לי לפרוץ בבכי כל פעם מחדש!
היית אדם שלו כל כך וכל דבר קטן שעשית השאיר עלינו רושם, כל דבר שאמרת נחקק בזכרוננו לעד.
זה כאילו שמישהו פגע בדבר הכי טהור שהיה לנו, אדם שכל הזמן רצה רק טוב…
אחיעד, אני מאמינה שהגעת לעולם טוב יותר,עולם אמיתי בלי מריבות, עם המון שלווה וחיוכים. תשמור עלינו שם מלמעלה, נוח על משכבך בשלום.
שלום חבר, אזכור אותך תמיד.