רועי מנדלבאום – ישיבה תיכונית פ"ת

27 אוג'

"לנצח אחי אזכור אותך תמיד"
השורה הזאת התנגנה לי בראש מאותו סוף תרגיל כשנגש אליי יונתן המ"פ שלי עם פנים שלא משאירות הרבה מקום לשאלות ואמר שאבא שלי התקשר אליו וכששאלתי מי, לא האמתי לתשובה-אחיעד, מאותו הרגע במשך כל הנסיעה מרמת הגולן הביתה וללויה ואפילו עד היום בכל רגע של שקט מתנגנת לי השורה הזאת בראש, איך אפשר להאמין שעברה כבר כשנה???
כמה עברנו מאז הספקתי לסיים אימון קו ועוד אימון להפצע להשתקם ולהפצע שוב ובכל נקודה כזאת היית כל כך חסר, השיחה איתך בכל שישי בצהריים על על מה שעבר השבוע, לספר לך עכשיו על הטיול שעוד מעט אצא אליו ושדיברנו עליו כ"כ הרבה באותם ימי שביזות בצבא ותמיד צחקתי שלא תצטרף אליי בגלל הקבע ואתה תמיד נתת את אותה התשובה-אתה תראה גם אתה תחתום בסוף אמרת תמיד,עד היום עוברת לי השיחה האחרונה שלי איתך באותו שישי אחרון וכמה התלוננתי לך שנמאס לי לסגור שוב ושוב ואתה כרגיל עם הצחוק והחיוך אמרת לי עזוב שטויות נצל את השבת הזאת תנוח ותסגור פינות שלא סיימת במהלך השבוע,
שנה שלמה שהשיחה הזאת חוזרת לי בראש ויש אחריה מתנגת שוב השורה "לנצח אחי אזכור אותך תמיד ונפגש בסוף אתה יודע"
מתגעגע