"במלוא שנה לנופלו.." לקרוא את המילים ועדיין לא להפנים שהן מדברות עליך.
אחיעדי שלי, שנה שאני מסתכלת על החיוך שלך ועל העיניים המביטות בי מהתמונה ליד המחשב במשרד.
שנה שאני מצפה כל שישי לשיחת טלפון שלא מגיעה, לקול שלך שמאחל לי שבת שלום.
אני כל הזמן חוזרת לשעות הט"ש שהעברנו יחד על שוקו. לשלוש שעות השמירה באמצע המדבר, לצחוק המרגיע שלך, לעוצמה שהייתה לך.
אני לא אוהבת את המשפט "יהיה בסדר" ואיכשהו כל פעם שאתה אמרת לי אותו האמנתי שבאמת יהיה, כי זה בא ממך.
…
הגעגוע לא נעלם, הוא רק מתעצם וצורם ונכנס עמוק יותר ללב.
אני רוצה רק חיבוק, רק חיוך קטן, רק מבט אחרון אל תוך העיניים הכחולות שלך כדי לדעת שבאמת יהיה בסדר.
מתגעגעת ואין לי מילים כבר להביע כמה.
אני אוהבת אותך, המון.
תמשיך לשמור עלינו מלמעלה.
אני רוצה רק חיבוק, רק חיוך קטן, רק מבט אחרון אל תוך העיניים הכחולות שלך כדי לדעת שבאמת יהיה בסדר.
מתגעגעת ואין לי מילים כבר להביע כמה.
אני אוהבת אותך, המון.
תמשיך לשמור עלינו מלמעלה.
