אחיעד תמיד אהב לצלם ולתעד את החיים בכל הזדמנות והרבה פעמים ניתן היה לראות שיש בידו מצלמה (בעיקר מצלמת וידאו).
בסוף כיתה י', וכן גם בסוף כיתה י"א, אחיעד טס לארה"ב, ל"קמפ מסורה" – קייטנה לנוער יהודי מכל העולם. שם הוא עבד בתור צלם במשך חודשיים וצילם את כל ארועי המחנה, הכוללים פעילות יומית, ערבי חברה, טיולים ואנשים. הוא היה צמוד למצלמה ועשה את עבודתו כהלכה תוך כדי יצירת קשרים טובים עם הנוער האמריקאי עד כדי כך שהם המשיכו להיות איתו בקשר כשחזר לארץ ועד יומו האחרון.
כשעלה לכיתה י' היה לו ברור שהוא הולך לכיוון של מגמת קולנוע, אך באותה עת לא הייתה קיימת מגמה כזו. הוא נרשם למגמת ביולוגיה שמאוד אהב אך היה חשוב לו גם ללמוד קולנוע ועקב העדר המגמה אחיעד לא ויתר, הוא ניגש לרב שי פירון, ראש הישיבה, ולאחר שיחות רבות הצליח לשכנע אותו לפתוח מגמת קולנוע ותוך זמן קצר המגמה התעוררה ואפילו התלמידים שלמדו שכבה מעל אחיעד הצטרפו למגמה למרות שהם פיספסו זאת בשנה כי עוד לא היה.
אחיעד יצר סרטים רבים הקשורים בעיקר לנושאים חברתיים. בעיקר בלט הסרט הקצר "שומע תפילה" שזכה במקום הראשון בפסטיבל הסרטים החברתיים. עבודת הגמר שלו גם נגעה בנושא חברתי חשוב והוא היחידי במחזורו שקיבל את הציון 100.
ניתן לראות חלק מסרטיו בקטגורית "התסריטאי"
לאור כל זה, הוחלט לפתוח בישיבה את מתחם האומנויות והקולנוע ע"ש אחיעד שבו יוכלו תלמידי המגמה לעבוד באופן נעים יותר. הוקם חדר עריכה ואולפן סרטים וכן נוסף ציוד חדש. המתחם הזה יחל לפעול משנת הלימודים תשע"ג.
