גשר צר מאוד

17 יוני

סדנת כתיבה יוצרת, ישיבת "מעלה גלבוע" , 17.06.09

ישנו אי מיוחד במינו השוכן בים קסום. באי יש עצים שונים ומוזרים בכל הצורות והצבעים. יש עצים כחולים שענפיהם באדמה ושורשיהם למעלה, יש גם עצים כתומים עם כל כך הרבה ענפים שאפילו אור השמש לא מסוגל לחדור אותם, ויש עוד הרבה הרבה עצים שונים ומוזרים. במרכז האי גדל העץ המיוחד ביותר בעולם. גזע העץ הוא בצבע סגול והענפים צבועים בשלל צבעי הקשת. בעץ המיוחד הזה גדלים כל הפירות שקיימים. על ענף אחד גדלים תפוחים ועל ענף אחר תפוזים. על ענף אחד גדלים אגסים ועל ענף אחר אפרסקים. כל פרי שאפשר לדמיין גדל על אותו עץ, והם גם הפירות הכי טעימים מכל הפירות. בעץ המיוחד הזה גם חיות המון ציפורים, בכל המינים. וכל בוקר הן פוצחות בשירה רמה. בכל בוקר שיר אחר.

מתחת לעץ ישנו בית קטן. ובבית הקטן גר איש פשוט, ולאותו האיש קוראים אפרים. בכל בוקר אפרים מתעורר לצלילי שירתן הרמה של הציפורים. מתלבש, שוטף פנים, מצחצח שיניים ואוכל את ארוחת הבוקר שלו. כל בוקר אפרים אוכל פרי אחר מהעץ המיוחד שגדל ליד ביתו. לאחר שאפרים סיים את ארוחת הבוקר שלו, הוא יוצא החוצה ושואר אוויר עד שאין יותר מקום להכניס עוד וחושב לעצמו, "איזה יום יפה היום!". ואכן, כל הימים באותו האי היו יפים. לאחר מכן אפרים קוטף פירות מהעץ וממלא את תיקו. כשהתיק מלא, אפרים יוצא לכוון העיר שנמצאת ליד האי בשביל למכור שם את פירותיו. בשביל להגיע לעיר אפרים צריך לעבור את הגשר שמחבר בין האי לעיר. הגשר עשוי מחבלים ומקרשים רעועים וצרים ובגלל הפחד אף אחד לא עובר שם חוץ מאפרים. אפרים יודע שאם הוא לא יתגבר על הפחד ויעבור את הגשר אנשי העיר לא יזכו לאכול מהפירות המופלאים של העץ, והוא לא יוכל לקנות מצרכים לביתו. אבל הכי גרוע, הוא יודע שאם הוא לא יעבור את הגשר המפחיד, הוא לא יוכל להיפגש עם חברים שלו.

יום יום עובר אפרים את הגשר באומץ רב. יום יום מוכר הוא את פירות העץ בשוק. בהפסקות אפרים נפגש עם חבריו בעיר, מדבר איתם וצוחק איתם. הוא נפגש עם משה לשחק שח-מט, הוא נפגש עם חדווה לדבר על מה מתרחש בעיר, ולקראת הסוף, כשאפרים כבר ארז את דבריו ומתכונן לחזור לאי, הוא נפגש עם מאיר, והם מדברים על משמעות החיים וחולקים את חוכמות חייהם. כשהם מסיימים לדבר אפרים ומאיר מתחבקים ונפרדים לשלום. ואפרים חוזר לביתו לקראת עוד לילה שיוביל ליום חדש.

יום אחד התעורר אפרים לצלילי שירתן הרמה של הציפורים, התלבש, שטף פנים, צחצח שיניים ואכל את ארוחת הבוקר שלו. אפרים יצא החוצה, וכמו כל בוקר הוא שאף אוויר עד שאין יותר מקום להכניס עוד וחשב לעצמו "איזה יום יפה היום!". אבל כשאפרים רצה לקטוף את הפירות כדי למכור אותם בשוק העיר, הוא גילה לתדהמתו שמישהו גנב לו את כל הפירות! הוא כל כך כעס וניסה לחשוב איך אפשר לנקום באותו האיש. ואז הוא חשב על רעיון: אם האיש רוצה את הפירות של אפרים, אז אפרים יתנקם בו בכך שהוא ישרוף את הגשר וכך אותו האיש לא יאכל את פירותיו לעולם!.

באותו היום אפרים לא הלך למכור את פירותיו בשוק שבעיר. אפרים גם לא פגש את חבריו, ולא קנה למצרכים לביתו. ובאותו הלילה הלך אפרים לישון בלי מצרכים ובלי חברים, אבל עם עץ גדול מיוחד ומלא בפירות.