שירלי הייתה צוערת יחד עם אחיעד בקורס קצינים
עיניים כחולות תמימות שדרכן רואים הכל, אדם צנוע, אחד שאוהב את החיים, בחור יפה תואר, נעים הליכות, חברותי, תמיד נמצא שם בשבילך, הראשון שיקפוץ לתוך המים בשביל להציל אותך.
לפני שנה, לפני שנה הכל התחיל…
נפגשנו שמה.. באולם ירושלים, חדר עם המון כיסאות, אנשים חדשים, הימנון שלישות, דרגות סמל רב"ט, טפסים, ספרי מקראות…
הכל ניראה קטן עלייך, מבחן פה מבחן שם, עליות ירידות, בראור, ריצות במגרש המסדרים, התעפצויות,צחוקים, אבל שרדנו, זמנים, משימות קשות, ללא ספק את כל זמן ההכשרה שלנו.
אחרי ההכנה, הדברים נראו רציניים, הגענו לבה"ד 1, ה- צוערים, כומתות על הראש, רק נישאר לספור את הזמן לאחור אוטוטו השלמה, אומנם ניראה רחוק אבל מצד שני זה כמעט ונוגע בנו.
בה"ד 1 תקופה שאי אפשר לשכוח, לא היינו ביחד לא באותו צוות, מחלקה או פלוגה אבל מה זה משנה?? עם כמות השבתות שסגרנו ועונה הקרה שבה היינו היה לנו את הזמן שלנו לשבת במסדרונות המגורים, במדרגות כרמל א', ב"גנצו,בהרצאות ופשוט לדבר.
היינו מדברים על הכל בשיא הפתיחות והכנות, הייתי מספרת לך הכל.. ידעתי שאתה איש הסוד שלי, ידעתי שיש שם מישהו מהצד השני שמקשיב לי.
התקופה הזאת הייתה הכי מדהימה, אבל גם הכי קשה. עדיין קשה לי כי אני נזכרת בך כל פעם מחדש.
זהו הגיעה, ההשלמה, פייי כמה לחץ התרגשות, הכל פתאום בוער מבפנים, נשאר עוד כמה שבועות וזהו אנחנו כבר עם הדרגות והאחראיות על הכתפיים. אקסל, התרופה לערנות, זכור לי יותר מכל כי בגלל שנכנסנו למינוס במכונות שתייה האלה בבה"ד, הבאת ארגז אקסל ולא הפסקתי לצחוק..
כל הזמן רק למדנו ולמדנו והמשכנו ללמוד בבקרים, בהפסקות, בלילות בפרגולות.
כל מטלה שקיבלת הייתה צריכה להיות הכי טובה, השקעת כל כך, היית חייב לגרום לה להדהים ולעניין את כולם, כי כזה היית אתה.
אני רוצה להגיד לך ולכולם שהייתה לי הזכות לעמוד לצידך כשקצין השלישות הראשי דאז תת אלוף משה אלוש חשף לשנינו את הדרגות, אלו היו זמנים..
עבר די זמן, ונראה כי רק אתמול זה קרה.
אני עד עכשיו זוכרת את התחושה, כמו בעיטות בחזה, שהרגשתי ששמעתי את שמך מעבר לקו הטלפון כשאופיר התקשרה.
אומרים שאת הכי טובים לוקחים. זה נכון, זה פשוט מאוד נכון ומדוייק.
אחיעדי, לו יכולת לשלוח מסר לגן עדן, הייתי שולחת לך את זה שיזכיר לך שיש כאן למטה המון אנשים שמתגעגעים וכואב להם שהלכת, ועוד מבלי שיכלו להיפרד כפי שצריך לעשות מחבר טוב.
איבדנו אותך, אלו המילים, קשה להתנתק מאדם שראינו כל בוקר או לפחות שמענו בטלפון, עברנו כל כך הרבה, ימים ממושכים באותם כתות וכיסאות, אי אפשר לשכוח אני אתגעגע, קשה להיפרד מכזאת חברות.
כל המילים שבעולם לא יעזרו לתאר כמה שאתה חשוב לי.
כל שמות התואר הנפלאים כל המחמאות והשבחים לא יכולו לעזור לאנשים אחרים, ואלו שלא מכירים אותך להבין איזה בן אדם נפלא אתה.
זה שתמיד שם בשבילי, בשביל כולם, זה שלא יפקיר ויעמוד תמיד בהבטחותיו.
זה שתמיד ימצא את המילים הנכונות לעודד ולתמוך, זה שיודע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון.
אתה הבחור שתמיד ישמור על חיוך ושימחה גם כשרע.
אתה, שמדביק בשמחה שלך וברוח השטות שלך את כל הסביבה.
ברי מזל הם האנשים שזכו להכיר אותך, ועוד יותר אלו שהכנסת לחייך.
כולם אומרים לי שצריך להמשיך הלאה, שדברים כאלה קורים. זה לא נכון!!! דברים כאלה לא קורים. הם לא צריכים לקרות
