בחרדת קודש אני עומד כאן, במקום הקדוש הזה, בפעם השלישית, בפני קהילת "שמחת משה", הרבנים המכובדים, ידידים
פעמיים דברתי על בננו משה שמחה ז"ל. �
לא העליתי על דעתי שאני אעמוד במקום זה להספיד את נכדנו.
הגמרא אומרת במסכת "יומא" שכאשר מסתלק צדיק מן העולם, בא צדיק אחר במקומו.
כאשר בננו הצדיק הסתלק מן העולם בא צדיק במקומו אחיעד משה. חיכינו לו. התפללנו לבואו. הוא בא!
הוא הגיע ביום צום גדליה ונכנס לברית של אברהם אבינו ביום הכיפורים.
כאשר אחזתי ברך הנולד, כסנדק, בבית הכנסת וסביבי קהל גדול לבושים בקיטל לבן ועטופים בטלית, מעמד של פעם בחיים, אמרתי לעצמי "הנה הקב"ה מפצה אותנו".
אחיעד הביא אור למשפחה. פיצוי על האבדן. תקווה לעתיד. נכד ראשון ויחיד לשנים. בן בכור. אח גדול.
ב"שיר השירים" כתוב "דודי ירד לגנו לערוגות הבשם, לרעות בגנים וללקוט שושנים". המדרש מסביר ש"ללקוט שושנים" הכוונה לסלק צדיקים מן העולם. אחיעד שלנו היה צדיק. עם חוש צדק מאוד מפותח. "אפס" סובלנות לרכילות. ללשון הרע. לשחצנות.
יה מאוד רגיש לצרכים של בני אדם. היה רגיש לרגישויות.
אבל, הוא ידע גם להיות קשוח ומאוד החלטי בעת הצורך, ידע לעמוד על דיעותיו ועם כושר הביטוי המעולה שלו ידע גם לבטא אותם
מנהיג עם נחישות ורגישות.
שירת חייו עוד יסופר.
בית כנסת זה "שמחת משה" מבטא את שם בנינו משה שמחה וכן את שם נכדנו אחיעד משה. מפגש שמות. מפגש הבנים בגן עדן.
בחודש האחרון נגשו אלי אנשים עם כוונות טובות ואמרו "אסור לשאול שאלות". אבל מותר לשאול.
אברהם אבינו שאל. משה רבינו שאל. אני שואל: "…. איכה ידע קל, ויש דעה בעליון"? תהילים פרק ע"ג פסוק יא'
את התשובה קראנו בפרשת השבוע: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט קל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא".
גמר חתימה טובה
סבא
