אחיעד נכדי האהוב (מסבתא זהבה רובנר)
מצפים ממני שאדבר, מי כמוך יודע כמה דברנו אתה ואני במשך 21 שנים, כמה שוחחנו שנינו בעברית או באנגלית, בקרבה ובאהבה ללא גבולות.
אבל עכשיו, מאז אותו לילה ארור ותמוה נאלמתי דום וקשה לי להתבטא, קשה לי לסדר את מחשבותיי, אני מתהלכת כארי בסוגר, כסהרורית בעולם הזוי ולא מובן, עם נסיבות מותך הלא ברורות – עדיין בחקירה.
כבר 30 יום שאתה עומד מולי במלוא הדרך, מביט אליי באהבה עם חיוכך המקסים והמרגיע, ומשדר לי כמו תמיד – "סבתא, הכל בסדר אני אתכם ובשבילכם – תמיד"
על גאותך בנו כולם יודעים. מאז בר המצוה כבר החלטת לשנות את שמך לרובנר, ולא היה מאושר ממך להראות לנו בגיל 18 את תעודת הזהות החדשה, גם אהבתך למשפחתך קרנה ממך תמיד, לא היית עושה דבר שיכאיב לאמך, לנו ולמשפחה האוהבת.
מרגע לידתך היית מקור לשמחה, מילאת משאלות לבנו לטובה מאז ועד היום ועד עולם.
נלחמנו כאריות להגן עליך בילדותך, והצלחנו להעניק לך ילדות מאושרת ושלוות נעורים המגיעות לך. היית מאושר, שמח, מלא חדוות חיים נוח ואהוב על הבריות, סנגור לכל החלשים, היית אומר: "זו רכילות – אנא חדלו"!
ביתנו היה ביתך, חדרך עדיין פנוי ומחכה לך, המרתף עדיין מסודר ומחכה לך ולחבריך הרבים שנהגו להתאסף סביבך, את המחסן שהפכנו למשרד עבודה לך ולחברך השארנו כפי שהוא עם כל המכשור וגם המזוזה שקבעת עדיין שם.
בשנות הישיבה התיכונית, גרת אצלינו כמעט דרך קבע, זכורים לי שיעורי הספורט – עכשיו מותר לגלות – נהגת להתקשר אליי שאכין ליד שער ביתנו שתיה ועוגיות "בשביל החברה שרצים מסביב לבלוק ויהיו צמאים בדרך", ותמיד הייתי שם בשבילך במסירות ואהבה אין קץ, ואתה אחיעד החזרת לנו אהבה ענקית.
כשהתגייסת היית מקפיד לקפוץ אלינו בדרכך הביתה או בדרכך לבסיס.
נהגת להתקשר אלינו בקביעות כל שבוע אם בימות השבוע או בימי שישי, כשקבעת להפגש עם חברים מפ"ת במוצאי שבת – היית קופץ קודם אלינו - ושהחברים יחכו.
שיחתינו האחרונה הייתה ביום שישי האחרון שלך, עם אווירת "להתראות בשבוע הבא"…………
אחיעד שלנו! איך נלקחת מאיתנו פתאום בלילה אפל – ללא סיבה??? אולי נדע ואולי לא! העניין בחקירה
אך דע לך שאתה דמותך, אשיותך והחיוך שלך ילוו אותי בכל יום ובכל צעד ושעל, יד ביד עם מויישי בני שמלווה אותי כבר 22 שנים.
קיבלנו אותך אחיעד כפקדון למשך 21 שנים, וקשה, קשה מאוד לחשוב על השנים הבאות בלעדיך!
וככל שאני אוהבת את שניכם – בּני – נראה שאלוקים אוהב אתכם יותר!
נוח בשלום ועל משכבך נכד יקר שלי ויהיה זכרך ברוך.
