אחיעד בני היקר,
נישואי לאמא נתנו לי את הזכות לגדל אותך ולהיות לאביך במשך 14 השנים האחרונות, הייתה זכות גדולה.
היכרתי אותך כשהיית ילד בן 7, אבל "הגבר" במשפחה, וכבר אז, דאגת כל הזמן לאמא ואביבית שהיו בראש סולם העדפות שלך.
בחיי המשפחה החדשים שיצרנו היה לך חלק משמעותי והחיים הובילו לאהבה גדולה בנינו, אהבת אב ובנו, אהבה מבחירה.
היית אח אוהב ואהוב לאחיך הבוגרים, אביבית, גל ומאיה וסמל למופת לאחיך הצעירים, תמרה ויואבי.
עת מלאו לך 20, ביקשת ממני שאאמץ אותך באופן חוקי, שמחתי מאוד לבקשה זו שמילאה אותי בגאווה רבה, גאווה להיות אביך. אמרתי לך שאשמח וכדרכנו פצחתי במשא ומתן ואמרתי לך שיש לזה מחיר. שתאמר קדיש אחרי, אחרי מותי.
לא האמנתי שהיוצרות יתהפכו.
במהלך שירותך הצבאי, הצבת לעצמך מטרות ולא ויתרת עד שהגשמת אותן, התעקשותך הובילה אותך לקורס קצינים שאת כל שלביו עברת בהצטיינות וכחניך למופת.
הייתי גאה מאוד להיות אביך בתקופה בה גדלת מילד לנער והפכת לבחור חייל לוחם ואחכ קצין,.
במהלך השלושים הכרנו את חבריך, מפקדיך ופקודיך, וכולנו הפכנו למשפחה אחת.
יש לך, אחיעד, חברים מקסימים, טובים ורגישים, כמו שראוי שיהיה לך.
בתקופה קשה ונוראית זו, הקהילה הסובבת אותנו עטפה אותנו ודאגה לנו עד מאוד. ואנו גאים להיות חלק מקהילה יקרה זו. אין מילים בפינו להודות לכם, חברים יקרים על תמיכתכם בימים קשים אילו.
בן כסה לעשור, בימים נוראים אילו, הייה נא מליץ יושר על אמא, גל, מאיה, אביבית, תמרה, יואבי, סביך סבתותיך ועלי.
אנחנו כבר מתגעגעים.
אביך – אבי
