מפעלי הנצחה

סרט שנעשה ליום השנה השני לנפילתו של אחיעד

מסע אופניים שנתי

מידי שנה, בחג הסוכות, אחיעד ומשפחתו היו נוהגים לעשות טיולי אופניים ברחבי הארץ. כל שנה במקום חדש ויפה.
אחיעד מאוד אהב את הטיולים האלו וחיכה לזה כל שנה – גם בגלל שהוא אהב טיולים וגם בגלל שזו הייתה הזדמנות מושלמת להיות עם המשפחה בחיק הטבע, רחוק מכל דבר אחר.
המשפחה מתכננת להמשיך במסורת של טיולי האופניים שיקרא על שמו, בסוכות, והפעם ביחד עם משפחתו הרחוקה, חבריו, וכל המועניין בטיול אופניים שתחילתו תהיה בנקודה מסויימת בארץ ובסופו תהיה פעילות ופיקניק לקינוח. באופן זה המסורת לא תשבר והתחושה תהיה שאחיעד ילווה את כולנו במסעות העתידיים.

מצפה אחיעד

מול נוף מדהים, בגן החבל שבשוהם ממוקם מצפה יפיפה שנקרא על שם אחיעד – "מצפה אחיעד". הנצחה שהוקמה ע"י הישוב.
מקום ירוק ואידיאלי לכל מי שמעוניין בשלווה ובשקט. ניתן לשבת בנקודת התצפית המעוצבת והצופה באופן פנורמי לעבר גוש דן.
לצד נקודת התצפית המוצלת  ניתן לראות גל-עד המורכבת מאבן גיר ואבן בזלת, המספר על אחיעד.
בתקוה שכל מי שנקרה דרכו שם, יהנה ממנו.

טקס חנוכת המצפה התקיים בתאריך 19/7/2012

————————————————————————————————–

ראש מועצה של שוהם, גיל ליבנה בנאום שנשא בטקס חנוכת "מצפה אחיעד"
אנו ניצבים כאן, עכשיו, באחת הנקודות היפות בשוהם, באחת השעות היפות ביממה.
אין מתאים מהרגע הקסום הזה, במקום השלו הזה, כדי לחנוך גלעד זיכרון לאישיותו היפה והנעימה של אחיעד רובנר, זכרו לברכה.

גן החבל הוא אחד הגנים התוססים ושוקקי החיים בשוהם. גן שמרכז אליו ילדים, נוער ומבוגרים, חובבי ספורט וטבע, הורים ותינוקות. עשרות אנשים עוברים כאן מדי יום, בנקודה הזו ממש, ויוכלו להתייחד עם זכרו של צעיר מיוחד וצנוע, בדרך של חיות ושמחה.
אל מול הנוף המרהיב הזה, בחלקת האלוהים הקטנה, בצל עץ השקד העתיק, עולות מילותיה של לאה גולדברג:

"בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח, דגל
אל ארץ אהבתי, יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער".

יעל ואבי היקרים, בדרככם המיוחדת בחרתם להנציח את זכרו של אחיעד, לזכור ולהזכיר את הענווה, השלווה והערכיות שאפיינו אותו.
לזכור מתוך יפי הטבע, את אהבתו של אחיעד לארץ ישראל, ולהנחיל לבני הנוער שלנו ערך חשוב זה, כמו גם את חשיבות השירות המשמעותי בצה"ל והבחירה במסלול של קצונה ופיקוד.
אני תקווה שכאן, בצל פריחת עץ השקד – המשכיחה כל צער, תמצאו מזור ונחמה. 

ונזכור כולנו את אחיעד – לעד.

יהי זכרו ברוך.

—————————————————————————————————

דברי תת-אלוף אריה דהן, הקשל"ר בטקס חנוכת "מצפה אחיעד"
יעל, אבי, אביבית, גל, מאיה יואבי ותמרה היקרים,
חברים, בני משפחה
מכובדי,

בבתי תפילה טבבתי קברות של כל הדורות היו אבותינו אומרים – "דע מאין באת, לאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון".

הצורה המקרית – גם אם לא נעדרת הסמליות – שבה בוחר המוות את קורבנותיו – ושבה בחר המוות את אחיעד – מעלה תהיות על מובנם של החיים ועל מובנו של הדין וחשבון.
כתב יוני נתניהו: "אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו, אלא התוכן שאנו יוצקים לתוכם. יש מי שניתנו לו חיים ארוכים ובמובן המסויים הזה – כמעט ולא חי. ויש מי שחי חיים קצרים ומלאים, למד ואהב ונשאר עם זאת רגיש ופתוח – לחיוך, לטיול, לפרח ושיר".

למדתי רבות על אחיעד, לאחר מותו, מהמשפחה היקרה והאצילית ובעיקר מיעל ואבי, למדתי עליו שהיה אמן בנשמתו, בעל כישורי כתיבה ייחודיים והפקת סרטים, מוכשר, שאהבת ארץ ישראל והטיולים בה פעמו בו, אדם ערכי שכל מה שעשה – מיוחד היה. החל ממועד לידתו, מועד הברית ביום הכיפורים וכלה בלימודיו, אהבתו למשפחתו, לצבא ושירותו המשמעותי בו.
אם בכלל יש נחמה לחיים שנגדעו בגיל 21 זו הנחמה.

משפחת רובנר-צימט היקרה,
לא כאדם זר לכאבכן אני ניצב כאן, אלא כקצין ומפקד שאיבד את הטובים והיקרים שבפקודיי, במפקדיי ובחבריי. אני זוכר אותם, אני מעלה בדימיני את זיו פניהם, את חיוכם. זוכר ומתגעגע. לא אחת אני מנסה לכוון לחוות דעתם על החלטות לא קלות שאנו נדרשים לקבל. חסרונם מורגש, והוא בלתי ניתן למילוי.

לאורך כל 26 שנות שירותי בצה"ל, לא הצלחתי למצוא את המילים שיביאו מזור או נחמה למשפחה שאיבדה את היקר לה מכל. כי אין מילים כאלה. מעולם לא הצלחתי לתת מענה לשאלות ה"אילו" הפרטית של המשפחות, שיחיו לכל אורך חייהן עם השאלות עד כמה יכלו יקיריהן לחולל, להוליד, לבנות ולייצור, לו רק היו עדיין חיים לצידנו. כי היא לעולם תיוותר ללא מענה.

היום אני מבקש לומר לכם כי מורשתו של אחיעד חיה בתוכנו ולאורה אנו פוסעים. מורשת זו לנצח תהווה עבורנו צו לחיים של בנייה ויצירה, לרעות, לאחריות הדדית ולשותפות בנשיאת העול

בשעה זו מבקש אני להשתתף באבלכם הכבד ולחבק אתם בכאב.
אני מבטיח כי נבקר ונסייע ככל שנדרש ונזכור, נזכיר ונאהב את אחיעד.

יהיה זכרו ברוך!

————————————————————————————————–

דברי אבי – אביו של אחיעד בחנוכת "מצפה אחיעד"
 ערב טוב
אדוני ראש המועצה – גיל ליבנה
רב היישוב – הרב דוד סתיו
חברי המועצה – איציק בונצל ושלומי סוויסה
תת אלוף אריה דהאן –קצין שלישות ראשי
משפחה , אורחים נכבדים

לפני כעשרה חודשים חרב עלינו עולמינו, בננו אחיעד נהרג.
אחרי אסון כזה נשאלת השאלה איך מתגברים? איך ממשיכים מכאן הלאה?
איך מתמודדים עם אובדן של בן כל כך אהוב?
תשובה חלקית לשאלות קשות אלו מצאנו יעל ואני דרך ההנצחה.
בדרך כלל הנצחה פירושה לעסוק בעבר ובמה שאיננו, לדעתנו לא פחות חשוב  הוא העתיד , כלומר לקחת מרוחו של אחיעד ובהשראתה ליצור עתיד טוב יותר,ליצור מקום של חיים , מקום של המשכיות מתוך אהבה לחיים ,
הערב אנו חונכים את "מצפה אחיעד"
מקום נישא זה הצופה מן היישוב שלנו שוהם , יישוב שהיה לאחיעד בית, הוא בעיננו בדיוק מקום שכזה, מקום חי של המשכיות ומעוף,
ואולי משהו קטן וסימלי אבל אומר הרבה , עץ השקדיה שעומד במרכז המצפה, לפני שנים ספורות נשרף כמעט כליל , והנה הוא עומד כאן משוקם ופרחיו פרחו השנה  בפעם הראשונה , מה יותר יפה מכך לסמל הנצחה – כמקום של המשכיות ואהבת החיים.
חזוננו שלי ושל יעל ובני המשפחה ,הוא לראות את המצפה הזה שוקק חיים , מתמלא בבני נוער ותושבי שוהם מבוגרים וצעירים,  דתיים וחילונים ללא הבדל , דבר שהיה כה חשוב לאחיעד , מסתובבים ונהנים מהמקום היפה הזה, מוצאים בו פינה של התבוננות בנוף ואולי גם בעצמם פנימה.

אחיעד שהיה שקט וצנוע , חיוך תמידי נסוך על פניו , היה ברוך כישרונות ,בין השאר בבימוי צילום והפקת סרטים, ובמיוחד בכתיבה ובעל כושר ביטוי יוצא דופן ,ואין לנו ספק שהיה מגיע להישגים בתחומים רבים ומגוונים.

בחנוכת מקום זה אנו מרגישים שקבענו לאחיעד חלק ונחלה בתוך תושבי שוהם , והוא באיזו שהיא דרך ממשיך להיות נוכח כאן על הגבעה היפה הזו.
אולם חזון נפלא זה לא היה יכול להתממש לולא רצונם הטוב של אנשים טובים במועצה המקומית שוהם, שמאז אותו לילה מר ונורא,מלווים אותנו , תומכים בנו ללא סייג בכל זמן ובכל נושא, ואני ממש גאה להיות תושב שוהם.
חשים אנו חובה לתודה מיוחדת למספר אנשים , ומראש אני מתנצל על שקצרה היריעה מלהזכיר את כולם.
בראש ובראשונה ,לראש המועצה גיל ליבנה שלאורך כל התקופה מצאנו אצלו אוזן קשבת ,נהג ברגישות בחכמה, ונתן רוח גבית לפרוייקט ו.
לחבר המועצה איציק בונצל ,שהיה אדריכל  הרעיון ,ומלווה אותנו עד היום.
לענת דותן מנהלת הלשכה של ראש המועצה, שמאחרי החזות הקשוחה עומדת אישה רגישה עם לב ענק, ובעצם היתה המנוע שהוציא לפועל את הפרוייקט.
לחיננית וייס מאגף איכות הסביבה ולמוטי זמיר מנהל הפרוייקט,
אפרת וזיו מחברת מרחבים שעיצבו את המצפה והגלעד.
ולכל אלו שעזרו איפשרו ובעיקר תמכו והביאו את הפרוייקט לידי ביצוע .
אנו מודים לכולכם שבאתם ומקווים שתמשיכו ליהנות מהמצפה הזה ובזה
תהיה לנו נחמה

תודה

"מתחם האמנויות והקולנוע" בישיבת פ"ת

אחיעד תמיד אהב לצלם ולתעד את החיים בכל הזדמנות והרבה פעמים ניתן היה לראות שיש בידו מצלמה (בעיקר מצלמת וידאו).

בסוף כיתה י', וכן גם בסוף כיתה י"א, אחיעד טס לארה"ב, ל"קמפ מסורה" – קייטנה לנוער יהודי מכל העולם. שם הוא עבד בתור צלם במשך חודשיים וצילם את כל ארועי המחנה, הכוללים פעילות יומית, ערבי חברה,  טיולים ואנשים. הוא היה צמוד למצלמה ועשה את עבודתו כהלכה תוך כדי יצירת קשרים טובים עם הנוער האמריקאי עד כדי כך שהם המשיכו להיות איתו בקשר כשחזר לארץ ועד יומו האחרון.

כשעלה לכיתה י' היה לו ברור שהוא הולך לכיוון של מגמת קולנוע, אך באותה עת לא הייתה קיימת מגמה כזו.  הוא נרשם למגמת ביולוגיה שמאוד אהב אך היה חשוב לו גם ללמוד קולנוע ועקב העדר המגמה אחיעד לא ויתר, הוא ניגש לרב שי פירון, ראש הישיבה, ולאחר שיחות רבות הצליח לשכנע אותו לפתוח מגמת קולנוע ותוך זמן קצר המגמה התעוררה ואפילו התלמידים שלמדו שכבה מעל אחיעד הצטרפו למגמה למרות שהם פיספסו זאת בשנה כי עוד לא היה.
אחיעד יצר סרטים רבים הקשורים בעיקר לנושאים חברתיים. בעיקר בלט הסרט הקצר "שומע תפילה" שזכה במקום הראשון בפסטיבל הסרטים החברתיים. עבודת הגמר שלו גם נגעה בנושא חברתי חשוב והוא היחידי במחזורו שקיבל את הציון 100.

ניתן לראות חלק מסרטיו בקטגורית "התסריטאי"

לאור כל זה, הוחלט לפתוח בישיבה את מתחם האומנויות והקולנוע ע"ש אחיעד שבו יוכלו תלמידי המגמה לעבוד באופן נעים יותר. הוקם חדר עריכה ואולפן סרטים וכן נוסף ציוד חדש. המתחם הזה יחל לפעול משנת הלימודים תשע"ג.

ספר תורה

בימים אלו נכתב ספר התורה שיקרא על שם אחיעד.
האות הראשונה שנכתבה בספר הייתה בבית הוריו של אחיעד בנוכחות כל המשפחה. הארוע היה מאוד מרגש, שהנה, בזכותו נולד ספר תורה חדש.
כתיבתו מסתיימת בימים אילו והיא תושלם בבית משפחת רובנר-צימט בסביבות יום הולדתו של אחיעד, ותוכנס, בתהלוכה, מ"מצפה אחיעד" לבית כנסת "שמחת משה" . מקום מאוד סימלי, שכן ספר התורה ומבנה הבית כנסת שנקרא על שם דודו של אחיעד, משה שמחה רובנר, יהיו שזורים אחד בשני, כיאה לקרובי משפחה: דוד ואחיין.

חודש בחודשו

אחיעד היה ידוע בתור אדם סקרן. הוא מאוד התעניין בנושאים אקטואלים ובמדע. היה בקיא בכל מה שקורה בארץ ובעולם ולא פעם היה דן בנושא מסויים ומנתח אותו לעומק עם משפחתו וחבריו. דעותיו היו מוצקות ותמיד ידע להסביר את ההגיון שמאחורי החשיבה שלו.

לאור זאת, החליטה משפחתו לפתוח בסדרת הרצאות חודשיות הנקראת "חודש בחודשו", כאשר כל חודש מגיע מרצה מתחום מסויים המדבר על תחומו, מקצועו והתעניינותו. עד כה היו מספר הרצאות שריתקו את הקהל הרחב והרבה באו ממקומות רחוקים על מנת לשמוע את המרצה.

עד כה היו התקיימו ההרצאות הבאים:

1. בתאריך 03.12.2011,  "השתלת איברים – המבט הרפואי", סיפורו הלא יאמן של ד"ר סאוטה בעריכת ניתוח חירום בילדה לפי הספר. מאת ד"ר מילטון סאוטה, מנהל מחלקת ניתוחי ריאות – בי"ח בילנסון, מומחה להשתלות איברים.

2. בתאריך 07.01.2012, "שירות בתי סוהר כשומר החומות של החברה הישראלית", מאת חיים גליק, מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן. לשעבר, גונדר, סגן נציב שירות בתי הסוהר.

3. בתאריך 04.02.2012, "אטומים, ננו-חלקיקים, יישומים", מאת פרופ' חיים צבן, ראש המרכז לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן.

4. בתאריך 03.03.2012, "מסע והרהורים בעקבות המוסיקה היהודית", מאת מאסטרו אלי יפה, מנצח, מוזיקאי, מלחין, מנצח כבוד בתזמורת הסימפונית של פראג.

5. בתאריך 19.04.2012, "טכנולוגיה, רפואה והלכה", מאת נדב חן, לשעבר סמנכ"ל בבי"ח מעייני הישועה וכיום מנכ"ל אסיה מדיקל.

6. בתאריך 12.05.2012, "מדע, רציונליות, אמונה ומיסטיקה", מאת פרופסור משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

7.  בתאריך 16.06.2012, "אתיקה ומשפט בעולם הרפואה", מאת השופטת (בדימוס) שרה פריש.

8. בתאריך 2.03.2013, "שרות נשים בצה"ל", מאת תת-אלוף רחלי טבת-ויזל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן).